סודות רעים וסודות טובים

סודות רעים וסודות טובים ואיך מסבירים לילדים את ההבדל בניהם?

Untitled

מהו סוד אצל ילדים?  סוד הוא דבר מה, המוסתר בפני אנשים בעוד המסתירים אותו ערים לכך שהיותו מוסתר, ומעצם כך מהווה מעין ברית בין בעלי הסוד, אשר לרוב מקרבת בניהם ולעיתים היא מהות היחסים.

המסרים החברתיים שילדים מקבלים הינם שסוד נשמר בין חברים טובים, שמי שמפר סוד הוא ילדותי, מלשן ואף בוגד. על פי הקודם החברתיים מי ששומר סוד נתפס כאדם מוערך שאפשר לסמוך עליו, כחבר נאמן וכאדם בוגר.

אנו מלמדים את הילדים מגיל צעיר שבמצבים מסומים מצופה מהם לשמור סוד, למשל.. "יום האם עושים הפתעה לאמא" והגננת מבקשת לשמור זאת בסוד.. או "הפתעה לאבא" ואמא מבקשת לשמור בסוד… דוגמא נוספת "לא סיפרתי על ההיריון עד כה כי אינך יודע לשמור סוד"…

ישנם מצבים נוספים ששמירת סוד מתקבל בהבנה, אהבה לבת זוג, תכנון תחפושת משותפת עם חברה בפורים. מצופה ממנו לשומרם בסוד, והסביבה מחזקת ומעריכה את המסרים האלו.

סודות הם חלק מעולמם הפנימי של ילדים וחלק מהתפתחות מערכות יחסים וכהורים אנו רוצים וצריכים לאפשר התפתחות אישית של הילד. אולם סודות מעצם היותם מוסתרים, מוערכים ואפלים יכולים להיות קרקע לפגיעות שונות בילדים.  ילדים שנפגעו נטו לשתף פעולה עם הפוגע בדבר שמירת הסוד מסיבות רבות וביניהם הערכים שעליהם בנוי סוד.

חשוב להבדיל בין סוד טוב לסוד רע ולדון עם הילדים על ההבדל בניהם ודרכי פעולה בעת הצורך, כלומר למי לפנות אם צריך לשתף בסוד רע.

מה סוד טוב? סוד טוב הוא משהו שמסתירים סביב מעשה חיובי שגורם לנו להרגיש נעים לגביו, אין בו תחושה של כאב או פחד למשל, הפתעה שהגננת מכינה לאמא לכבוד יום האם, הריון שאמא מבקשת לשמור בסוד..

לעומתו סוד רע הוא סוד שגורם לנו תחושה לא נעימה, כאב, פחד, לעיתים מצוי בתוכו איום או תנאי אם נספר אותו, למשל "חבר שיש בניכם סוד שאתה קונה לו משהו או מכין לו שיעורים מדי יום ואתה חושש שאם תספר תאבד אותו.."  הדוגמאות הנוספות ברורות לנו המבוגרים, לדעתי אין צורך לפרט אותן אלא לאמור שגם אם מעורב מבוגר שמבקש שלא נספר צריך להבדיל בין סוג הסוד.

אז מה עושים?

  1. לעודד תקשורת לא סוגסטיבית– חשוב לאפשר שיחה רגשי פתוח ומקבל עם הילדים, כאשר ילד מספר חוויות חשוב להקפיד  לעודד את עצם העובדה שסיפר ולא את החוויה עצמה, אחרת הוא ילמד  לספר חוויות חיוביות בלבד. חשוב לעודד את עצם העובדה ששיתף גם אם מדובר בחוויה שאינה טובה עבורו (דוגמא כישלון במשימה בצופים, ריב עם חברה).
  2. דוגמא אישית- לספר על חוויות היום שלנו לילדים, גם אם מדובר בויכוח בעבודה, לספר ברמה שהילד יכול להבין.
  3. ערנות- היו ערניים לתגובות של הילד/ נער לרב כאשר מסתירים סוד, יש נטיה להסתגר, להתנתק מקשרים חברתיים, שינוי פתאומי בהתנהגות, שינוי בתאבון, נטישת תחביבים.
  4. שיחה על סוגי הסוד, הבדל בניהם ולמי אפשר לפנות בשעת הצורך.

 מחברת המאמר: שלי סולומון מקליניקה חיפה

Comments are closed.