פסיכודרמה היא שיטת עבודה בפסיכותרפיה שמבוססת על הפעולה הדרמטית ועל משחק תפקידים.
שיטת העבודה בפסיכודרמה מבוססת על פעולה דרמטית ומשחק תפקידים באמצעותם מציג המטופל בעיות, קשיים וקונפליקטים אישיים ובין-אישיים, וכן פתרונות ודרכי התמודדות.
מבחינה היסטורית, הפסיכודרמה מייצגת נקודת מפנה בפסיכותרפיה: מעבר מתפיסת המטופל כ"חולה" פסיבי השוכב על ספת הפסיכואנליזה, לתפיסת המטופל כשותף אקטיבי .
המילה פסיכודרמה מורכבת משתי מילים ביווניות האומרות ביחד נפש בפעולה .
מטפלים בפסיכודרמה עובדים עם מגוון אוכלוסיות (מילדים עד קשישים) .
העבודה נעשית הן במסגרת קבוצתית והן במסגרת פרטנית אחד-על-אחד .
עקרונות השיטה מבוססים על האמונה שבכל אדם יש מן הכוח הבורא והיוצר. כדי להגיע למפגש עם היצירתיות, על האדם לגלות את מקורות הספונטניות שלו. ספונטניות ויצירתיות הן תכונות המהוות את תשתית רווחתו הנפשית של האדם .
מפגש פסיכודרמטי טיפוסי כולל שלושה שלבים: חימום, פעולה דרמטית ושיתוף .
טכניקות פסיכודרמטיות כגון: חילוף תפקידים, כפיל, מראה, הרהור עצמי בקול, מקהלה…
מבנה הפסיכודרמה הקלאסית :
החימום- מעין שלב של הכנת הקרקע. זהו שלב המתבצע בהדרגה עד לבחירת הנושא. שלב זה מתאפיין בשיחות פתיחה, משחקים קצרים, תרגילי תנועה, דמיון מודרך.
מטרת החימום היא יצירת אמון, יצירת תחושת ביטחון וקירבה תוך כדי הקטנת החרדה. שלב זה מעודד את הספונטניות של כל אחד.
הפעולה- תחילת ה"הצגה" המוצגת על שטח מוגדר.
חלק זה הוא בעצם הצגת המציאות בעולם הזעיר .
חלק מהמשתתפים לוקחים חלק בהצגה באופן פעיל ואחרים הם צופים .
סיום המפגש- מעבר מעולם ההצגה לעולם המציאות .
